לעילוי נשמת רונן בן עובדיה: פרשת מקץ והכרת הטוב
לעילוי נשמת רונן בן עובדיה
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים, מנוחתו בגן עדן 🥀
פרשת מקץ – סיפור האחים ויוסף
הרעב הלך והחמיר, ויעקב ביקש מהאחים להביא עוד אוכל.
אך האחים ענו: "לא נוכל לשוב בלי בנימין."
יהודה הבטיח: "בי תאמין, אני ערב לבנימין."
עשרת האחים ירדו למצרים, עם כספים בידם.
כשיוסף ראה את בנימין, ליבו נכמר.
הוא נכנס לחדרו, בכה ורחץ את פניו.
בסעודה יוסף הפתיע: הוא סידר את כולם לפי סדר הגילים.
האחים התפלאו, אכלו, שתו, ואפילו השתכרו מעט.
בבוקר נפרדו לדרכם עם תיקים מלאים באוכל.
יוסף ציווה להחזיר את כספם –
וגם להחביא את גביע הכסף בתיק של בנימין.
החיילים השיגו את האחים,
ובחיפוש נמצא הגביע בתיק בנימין.
החיילים הכריזו: "בנימין יישאר עבד, השאר חופשיים."
יהודה לא ויתר: "לא נשוב בלעדיו. נחזור ליוסף."
יוסף עמד בתנאי: "רק מי שחטא יישאר עבד, אתם חופשיים."
איך הסיפור יסתיים? על כך נקרא בשבת הבאה.
להודות על הדברים הקטנים
חנוכה מזכיר לנו את הניסים הגדולים שעשה הקב"ה –
מהפכתנו מעם נרדף לעם חזק ומנצח.
הנרות, ההודיה וההלל – כולם מפיצים את אור החסד האלוקי.
אך ביומיום, אנו שוכחים להודות על הדברים הקטנים:
על הבריאות, על הפרנסה, על השגרה הברוכה.
האם נקדיש רגע לחשוב על כך?
בורא עולם מחייה אותנו בכל רגע –
האם לא נודה לו על כל נשימה?
הרגלי היומיום גורמים לנו לשכוח.
אך הודיה היא כלי שמחזיר אותנו לראות את הטוב.
היא מלמדת אותנו להעריך את כל מה שיש,
ולזכור שכל דבר קטן הוא חסד גדול.
!שבת שלום וחג שמח
השבת קוראים משני ספרי תורה
ומפטירים ב"רני ושמחי".
שבת של מנוחה ואור לכולם.
